נשים

אמה תומפסון מדהימה כתמיד. ואמיצה – כל כך הרבה צילומים קרובים על פניה, קמטיה, גופה בן השישים ושתיים. רגע אחד היא נראית אולי סקסית, רגע אחר ניכרים עליה חריצי השנים והבטן הרפויה.

בספר "אישה אובדת" (הוצאת כנרת), לגיבורה יעל, שמתמודדת עם התפרקות כל מה שהיה בטוח ויציב בחייה, אין ברירה אלא לחשב מסלול מחדש

המשוררת עדן שפילמן מעבירה בשירים רבים בספרה "חיה בכל עונותיה" (הוצאת ארגמן מיטב) תחושת אופטימיות וניצחון הרוח האנושית. זאת למרות שהיא סובלת כבר מילדות מבעיות

"בכל בוקר סבתא שלי לאורה הזכירה לי להמשיך להאמין שעוד אמצא אהבה. לא עבר זמן רב עד שהטקס היומי שלנו שהתחיל בהומור הפך למציאות חיי"

מיכל צפיר: "אחד ההרגלים שגרמו לי לעלות במשקל, זה שלא התארגנתי, לא ניהלתי את הדברים נכון. אז התחלתי להכין מבעוד מועד את המאכלים, לקחתי אחריות."

"התחפשתי למוסלמית והוצאתי דרכון עם חיג'אב. הייתי מפוחדת אבל לא הייתה לי ברירה כי פרצה אז מלחמת איראן-עיראק, ואני רציתי חיים טובים יותר, לעלות לארץ ולהגשים חלומות בארץ ישראל".

"אני מרגישה שאנו נותנות אומץ לאנשים לדבר, להבין שאינם לבד ושיש עוד אנשים שעוברים חוויות מורכבות, ובעיקר לדעת שתמיד יש תקווה ומקום לשיקום ולצמיחה."

החיים הם כאן ועכשיו, ויש לנו הזדמנויות לחוות ולהנות. שווה לפעמים לקחת חופשה מהשגרה ולגלות מקומות חדשים, בארץ וגם בחו"ל.

שפרה פרץ: "אמי מספרת שהיינו נוסעים כל שנה מבאר שבע להר מירון, נסיעה ארוכה מאוד שבמהלכה לא הפסקתי לשיר"