מאת: חגית רימון
אמה תומפסון בסרט חדש – "אף פעם לא מאוחר".
אישה שבעלה נפטר, שחיה חיים די משעממים, מחליטה בגיל 60 פלוס (אמה בת 62 במועד הסרט) לשכור זונה ממין זכר, כדי ללמוד כמה דברים על סקס ולחוות את מה שלא חוותה מעולם.
זהו סרט עם שני שחקנים בלבד (יש סצנה קטנה עם שחקנית נוספת בסוף הסרט) – אמה תומסון, ומולה בחור צעיר, יפה, חכם, עם גוף מושלם והמון רגישות – השחקן דריל מקורמק.
אמה מדהימה כתמיד. ואמיצה – כל כך הרבה צילומים קרובים על פניה, קמטיה, גופה בן השישים ושתיים. רגע אחד היא נראית אולי סקסית, רגע אחר ניכרים עליה חריצי השנים והבטן הרפויה. וזה מקסים. ואנושי. כי זוהי תמונת המראה של כולנו בעצם – נושא הגיל, בגידת הגוף, הרצון להרגיש בת 16 כשאת בת חמישים, שישים ושבעים…
נושא אחד כבד משקל בסרט הוא חיי נישואין משמימים ונטולי תשוקה.
נושא שני בסרט הוא "תעשיית המין". למעשה בסרט אין המדובר ב"תעשייה" אלא בצעיר חכם ורגיש שבוחר לעצמו את העיסוק הזה. הוא לא מרגיש מנוצל ולא מסכן ולא קורבן, אלא זה נעשה מתוך בחירה חופשית, ולא זו אף זו – הוא אף מרגיש שליחות. והוא מבצע את עבודתו בכל כך הרבה חמלה ורגישות. כך שהסרט מביא אותנו למחשבה שאולי זה לא כל כך גרוע להיות זונה או לתת שירותי מין. הוא ממש מצטייר כמו עובד סוציאלי שרק עושה טוב לאנשים, ושום דבר בליבו לא נסדק מעצם בחירתו במקצוע הזה. יש הרבה דיבורים בסרט, וגם הרבה אנושיות ורוך. למרות שהנושא שבו הוא סקס, לא מצאתי בו הרבה תשוקה. בכל אופן, גם אם היא הייתה, היא לא כל כך מצולמת.
אהבתי את ההתפתחות בדמותה של ננסי (אמה תומפסון). ואיכשהו מהטריילר (בתגובות) סברתי שנוצר ביניהם רומן. ידוע שאחרי סקס טוב או אינטימיות, נשים מתאהבות ברגע. בכל אופן, לא אעשה לכם ספוילר האם כן או לא נוצר רומן.
לסיכום – יש בסרט קצת יותר מידי דיבורים ופחות מדי תשוקה מצולמת לדעתי, אבל באופן כללי נהניתי. אמה נהדרת. וגם השחקן המקסים שלצידה.
