מגזין אישה - איתך בכל זמן!

"אהבותיה של רחל היו קצרות ולא נועדו לאהבות נצח. הן היו כמו קישוט, שעשוע ושמחה, אך לא מטרת חייה"

עדי זאק
"כפי שרחל נדדה מעיר לעיר ומדירה לדירה, כך נדדתי גם אני בין ארבעה קיבוצים, שלוש ארצות שבהן למדתי ובין אינספור דירות בארץ ובחו"ל"

בצילום: עלמה מאלר בכיכובה של עדי עציון זק ועם בתה עלמה זק

המונודרמה "רחל – רסיסי חיים", שבה היא מתארת את חייה של רחל המשוררת, תוצג על ידי הזמרת והשחקנית עדי עציון זק ביום רביעי 22.3 בשעה 19:00 בביתה שברחוב ה' באייר 34

השחקנית, הזמרת והיוצרת הרב-תחומית עדי עציון זק מציינת בימים אלה 50 שנות יצירה והופעות על במות הקונצרטים והתיאטרון. ביום רביעי 22.3 בשעה 19:00 בביתה שברחוב ה' באייר 34 היא תציג את המונודרמה המרגשת "רחל – רסיסי חיים – חייה ושירתה של רחל המשוררת". זאת כחלק מאירועי חודש האישה הבינלאומי.

"רחל מגלה את התשוקה בסערה, אבל לאמיתו של דבר האומנות הייתה הדחף האמיתי של חייה. בנעוריה הציור ובהמשך התמסרה בהערצה גדולה לספרות הצרפתית והרוסית. בשש שנותיה האחרונות, שנות המחלה, הופכת רחל למשוררת", אומרת עדי עציון זק, שמביאה את שנות נעוריה המלאות שובבות, הומור וציניות של רחל – מעבר לשנות המחלה והכאב המוכרות לכולנו.

לדבריה, היא תמיד נמשכה לשירה הביוגרפית המרגשת והפשוטה של רחל. "אהבותיה של רחל היו קצרות ולא נועדו לאהבות נצח. הן היו כמו קישוט, שעשוע ושמחה, אך לא מטרת חייה. המעבר שלה מנעורים לנשיות היה מהיר וקצר, והארוטיקה הייתה מבחן למהות האהבה. דרך אהוביה חקרה רחל את הנשיות ואת עצמה.היא חוקרת את מהות הארוטיקה דרך שרשרת אהוביה: נקדימון אלטשולר, אהרון דוד גורדון, זלמן שזר, ברל כצנלסון, נח נפתולסקי, בן ציון ישראלי, אורי צבי גרינברג, יוסי זלצמן, יוחנן רטנר, ד"ר משה קריגר, מיכאל ברנשטיין ולוליק. אין לדעת בדיוק נמרץ עם מי מהם פלירטטה ועם מי מהם חוותה אהבה רוחנית בלבד. ברור שחוותה גם אותם וגם אהבה ארוטית סוערת".

מתוך המופע רחל – רסיסי חיים. עדי עציון זק

במשך השנים נעזרה עדי בבימאים כמו: יגאל עזרתי, שפרה מילשטיין, יואל זילבר, דוד ברגמן ועוד. מזה 15 שנה היא מתמסרת ליצירת מונודרמות מוזיקליות, ו"רחל – רסיסי חיים – חייה ושירתה של רחל" היא יצירתה מספר 12 על נשים גדולות מהחיים.

עדי: "בין רחל המשוררת לביני יש כמה נקודות דימיון. גם במשפחת אימי היו חולי שחפת. בגיל שמונה נחשדתי כחולה במחלה וסגרו אותי בבידוד – זיכרון אימים. פיתחתי את קולי והפכתי לזמרת, ורחל בעודה רועת אווזים לא פסקה מלשיר בקולה הצלול. רחל כמוני למדה שנים בצרפת: היא למדה אגרונומיה בטולוז ואני למדתי אופרה בפריז. רחל נמשכה לעבודת השדה, הגיעה לקבוצת דגניה ונאלצה לעזוב בשל מחלתה – לטובת ילדי הקיבוץ. גם הוריי נאלצו לעזוב את הקיבוץ בשנת 1952, שנת פילוג הקיבוצים. כפי שרחל נדדה מעיר לעיר ומדירה לדירה, כך נדדתי גם אני בין ארבעה קיבוצים, שלוש ארצות שבהן למדתי ובין אינספור דירות בארץ ובחו"ל".

בעלה של עדי, פרופ' יונתן זק, הוא פסנתרן ידוע בארץ ובעולם שבמשך 52 שנה הופיע כסולן וכחבר בשלישיית יובל. בתחילת הקריירה היא ובעלה הופיעו הרבה ביחד, ובהמשך הופיעה עדי לבדה. בשנים האחרונות היא נעזרת ביונתן כפסנתרן למוזיקה שהיא בוחרת להצגותיה.

לעדי וליונתן יש שבעה נכדים ושלושה ילדים, מהם שניים שמוכרים היטב לצופי הטלוויזיה בישראל: דודי זק, עורך דין שחי עם משפחתו בארצות הברית, והתאומים הבמאי, העורך והמפיק יורם זק והשחקנית והקומיקאית עלמה זק. עלמה ויורם יוצרים במשך שנים בטלוויזיה: עלמה – ב"ארץ נהדרת" ובסדרות כמו: "פלפלים צהובים", "בטיפול", "אלישע" ועוד וב"ארץ נהדרת", ויורם – בתוכניות כמו: "האח הגדול", "הקבוצה", "עשרת הדיברות" ובסרטים ששודרו בטלוויזיה.

כאילו לא די לה, בשנים האחרונות התעוררה בה תשוקת הצילום המבוים. לפני שלוש שנים הזמין תיאטרון הבימה ממנה תערוכה תיאטרלית בשם "פנטסיה לובשת אישה" – 65 דמויות שצילם בעלה יונתן. התערוכה הוצגו בהבימה, בבית ציוני אמריקה, באוניברסיטת תל אביב ובגלריות שונות. בנוסף היא מפרסמת מדי יום מזה שנתיים וחצי תמונה אומנותית או אקטואלית בדף הפייסבוק שלה.

היא מתעקשת שפסגת עבודתה היצירתית הן המונודרמות שבהן כתבה, שיחקה, שרה, הפיקה ועיצבה: "קפקא נגד קפקא", "קברט – קורט וייל וברטון ברכט", "שופניינה" – הנשים בחייו של שופן, "מרלן דיטריך – המלאך הכחול", "גרטה גרבו – החיים זה לא סרט", "מריה קאלאס – קולו של גורל", "סודה של ג'ולי הרצל", "אלזה לסקר שילר – הברבור השחור", "נשות הזהב – גוסטב קלימט", "הסוהרת שלי – אהבה בגטו", "פבלו פיקאסו – גאון אכזר" ו"רסיסי חיים – חייה ושירתה של רחל".

עדי עציון זק עם חיים טופול בהצגה "כנר על הגג" באוסטרליה

במהלך השנים זכתה במגוון פרסים ובהם: פרס לביצוע מצטיין מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואומנות של משרד החינוך, פרס לביצוע יצירות ישראליות בפסטיבל ישראל, פרס פסטיבל עכו ומלגות תמיכה מטעם מת"ן וקרן רבינוביץ' לאמנויות של עיריית תל אביב. היא לימדה פיתוח קול ודיקציה בהקאמרי, בהבימה ובבית לסין.

למרות קריירה מרשימה של 50 שנה, שבמהלכן שימשה מדריכת שחקנים במחזות זמר לשחקנים ולשחקניות כמו: אריק איינשטיין, ריטה, ריקי גל, יהורם גאון, חנה לסלאו, מירי מסיקה, ששי קשת, אתי אנקרי, עדי אשכנזי ועוד, עדי עציון זק מצהירה בקול: "פסגת חיי ויצירתי זוהי משפחתי".

בשנות ה-30 של המאה הקודמת הגיעו לוץ ומרתה, הוריה של עדי, מגרמניה ואיתם שני פסנתרים הישר לקיבוץ יגור והיו ממקימיו. כשנולדה בתם התחנן יצחק טבנקין, יו"ר הקיבוץ המאוחד, בפני אביה שיקראו לתינוקת חיה – על שם חיה פרוינד שנהרגה על ידי מסתננים ערבים ברמת הכובש. אביה הסכים, למרות שהשם שיועד לה היה רזילי על שם דודתה רוזה, אומנית שלמדה אריגה וציור בבאוהאוס, נפטרה משחפת ועד היום מוצגות יצירותיה במוזיאון פרגמון בברלין. השם עדי ניתן לה על ידי גיורא גודיק במהלך החזרות על המחזמר "קזבלן" שבו גילמה את דמותה של רחל, בת זוגתו של יהורם גאון שכיכב בתפקיד הראשי.  

ימי ילדותה עברו עליה בקיבוץ יגור. היא שרה במקהלה מגיל שש, ומשם נבעה תשוקתה לשירה ולמוזיקה בהדרכתו של המלחין יהודה שרת. ילדותה הייתה רצופה בחוויות מקסימות כמו: הר הכרמל, נהר הקישון, העיגול הירוק של יגור, חגי פסח ופורים וכמובן המקהלה. לעומת חברת ילדי הכיתה המשפחה הייתה כמעט דבר משני. על הילדים נאסר אפילו להתחבק עם הוריהם בפרהסיה, אך אביה של עדי הפר את השבועה והתחבק איתה בכל מקום שהתאפשר. פניה של עדי מרצינות: "השבר של נעוריי היה הפילוג ועזיבת המשפחה את הקיבוץ". למרות זאת, עדי שומרת אהבה וגעגועים לבית ילדותה, ערש מולדתה.    

בצבא שירתה בלהקת הנח"ל בחברתם של חיים טופול, אורי זוהר, נחמה הנדל, גבי עמרני, עליזה קאשי ועוד. היא למדה מוזיקה בתל אביב, בפריז ובפרייבורג שבגרמניה ובשל הצטיינותה זכתה במלגה. בקריירה המוזיקלית שלה התמסרה עדי למוזיקה בת זמננו שכתבו מלחינים גדולים בעולם: שנברג, בריו, פולנק ומנוטי, וליצירות ישראליות שנכתבו במיוחד בשבילה: יוסף טל, מנחם אבידום, צבי אבני, לאון שידלובסקי, רון ויינברג, דני הנדלסמן, יוסי מר חיים ועוד.

ביכולותיה לשלב אומניות תמיד בחרה עדי ביצירות דרמטיות עם תנועה ועיצוב. שתי כוריאוגרפיות שאיתן עבדה הן: רות אשל ואושרה אלקיים. עדי עציון שיחקה את רחל במחזמר "קזבלן" לצד יהורם גאון, ובמשך 26 שנה היא משחקת במחזה "כפר" מאת יהושע סובול המוצג בתיאטרון גשר.

לדף הפייסבוק של עדי עציון זק:
https://www.facebook.com/adi.etzionzak

דילוג לתוכן