מגזין אישה - איתך בכל זמן!

"מאז ילדותי יש לי תשוקה להצחיק בכל מצב", אומרת הסטנדאפיסטית הדתיה הראשונה בארץ, שעשר שנים לא יצאה לדייטים

"בורא עולם נתן לי במתנה אפשרות לעשות טוב לאנשים בלב ובנשמה וגם לעשות לעצמי טוב בלב ובנשמה".

לקראת המופע ב-15.10 בפסטיבל מספרי סיפורים ה-29 בתיאטרון גבעתיים, במסגרת מסע הופעות חדש, מגלה הקומיקאית והשחקנית נויה מנדל כיצד היא מצליחה להפוך חוויות חיים כמו: נישואים, זוגיות וגירושין, ילדים ובני נוער, דתיים וחילונים – להומור מושחז שמדביק את הקהל לכיסא

הסטנדאפיסטית נויה מנדל. צילום: אושר עדן פשינסקי

בימים אלו יוצאת הקומיקאית והשחקנית נויה מנדל במסע הופעות חדש, שמגיע במוצ"ש 15.10 לפסטיבל מספרי סיפורים ה-29 בתיאטרון גבעתיים. במופע היא מצליחה להפוך חוויות חיים המוכרות לכולם: נישואים, זוגיות וגירושין, ילדים ובני נוער, דתיים וחילונים – להומור מושחז שמדביק את הקהל לכיסא, כולל אילתורים רבים.

היא אישה אנרגטית ומצחיקה מאוד גם בחייה, כותבת בעצמה את החומרים להופעותיה ודואגת כל הזמן לחדשם. בעזרת עין רגישה ולשון מושחזת היא מצליחה ללהטט בווירטואוזיות כובשת בין עולמה כאישה (גם דתיה) לקהל שהוא גם חילוני. סרטוני וידיאו רבים שלה, שהועלו לערוץ היוטיוב הרשמי שלה, זוכים לעשרות אלפי צפיות תוך זמן קצר.

נויה, הסטנדאפיסטית הדתייה הראשונה בארץ, הייתה כבר מגיל צעיר ג'ינג'ית מפוצצת אנרגיה ויוצאת דופן. בגיל 16 היה לה רישיון לטוסטוס (שהיא קראה לו: אברהם). היא שירתה בנח"ל – למרות שגדלה בציבור הדתי ובבני עקיבא, ומגיל 20 היא עוסקת מורשה. נויה, שמופיעה מזה יותר מ-30 שנה מדי חודש עם 15-10 הופעות ברחבי הארץ, החלה את הקריירה כקומיקאית וכסטנדאפיסטית במועדון "דומינו גרוס" לצד סטנדאפיסטים כמו: אדיר מילר, עדי אשכנזי, אסי כהן וגורי אלפי. היא הופיעה ברחבי ארץ והעולם עם מופעים כמו: "החיים על פי נויה", "נויה בתופעה חיה", "נויה יוצאת מהכלים", "פרנויה", הצגת היחיד "אני בחופש, תסתדרו לבד" בבימויו של גלעד אלפסי ועוד.

במשך שנים היא נחשבת למותג מוכר בקרב הציבור הדתי כמו: ישי ריבו וחנן בן ארי, כולל קהל נאמן של מעריצות ומעריצים שמגיע להופעותיה ברחבי הארץ. כעת החליטה שהגיע הזמן שהקהל החילוני לא יפסיד את הופעותיה וילמד דברים מפתיעים רבים על נושאים המוכרים לדתיים וגם על סודות לא ידועים. "אני מרגישה שיש היום הרבה פתיחות מצד חילונים שמגיעים יותר להופעות שלי", היא אומרת.

נויה מנדל במערכון "גרושה זה לא בושה":

היא מודה כי "מאז ילדותי יש לי תשוקה להצחיק בכל מצב, ואני זוכרת שכל מי שנמצא לידי צוחק, או כמו שאומרים לי: 'רק רואים אותך ומיד מתחילים לצחוק'. זה משהו עמוק באישיותי. אפילו ביום שהתגרשתי והייתי ברבנות עם הגט ביד הופעתי לאחר מכן פעמיים. באותו יום בכיתי מרוב צחוק או שצחקתי מרוב בכי. הגירושין היו כל כך טראומטיים, ולכן מזה עשר שנים אני לא יוצאת לדייטים ולא מחפשת זוגיות. כולם שואלים אותי: 'נויה, תזדקני לבד?', ואני אומרת שזה לא אני שמזדקנת אלא הגברים מסביב. בפעם האחרונה שיצאתי עם גברים הם היו בני 20 ומאז הם השתנו – אבל לא לטובה".

מה שמחזיק אותה במשך השנים, מלבד היותה מצחיקה, זה האינטראקציה הייחודית עם הקהל. "לסטנדאפ יצאו סטיגמות של הומור גס, נמוך, דבילי ומעליב, אבל אצלי בהופעות זה בכלל לא קיים ומגיע קהל בכל הגילים: צעירים ובני 70 פלוס. יש לי הרבה חומרים ואני מאלתרת הרבה כשאני מופיעה בפני מבוגרים, בדיוק כפי שאני מופיעה בפני בני נוער, יודעת מה מה מתאים להם ומה מצחיק. כך למשל, אני מספרת במערכון על הקשר הטוב בין הסבתות לנכדים. "כשאמא שלי באה אליי הביתה, היא מיד הולכת לבן שלי, מושיטה לו את הטלפון הסלולרי שלה ואומרת לו: 'תסדר לי בבקשה. משהו תקוע לי בטלפון כבר שלושה חודשים'".

ברגע שהיא מצליחה לבנות מערכת יחסים מול הקהל, היא הופכת ל'המצחיקה של החבר'ה' שכולם מסביבה נקרעים מצחוק. "זו תכונה מולדת שבזכותה אני מתחברת ברמה חברית לאנשים בקהל, וכך בסיום הופעה כל אחד בקהל מרגיש שהוא החבר שלי. כשאני על הבמה אני מכבדת את עצמי וגם את הקהל, ולכן לא אצחק עליו – אלא אייצר אינטרקציה איתו ממקום מכובד ומכבד. אם הקהל הגיע להופעה, הוא מתארח אצלי בבית. לכן לפעמים לא נעים לי ואני מביאה איתי כיבוד קל".

נויה מנדל במערכון "יש נופש ויש גועל נופש":

היא אם לארבעה ילדים, ובמופע שלה היא מספרת על החתונות של שלושה מהם בשנה אחת: הבן התחתן באולם חודשיים לפני פרוץ הקורונה, ושתי הבנות התחתנו בסגרים: אחת התחתנה בגן משחקים ושנייה התחתנה במקום שמוגדר כ'דיר'.

נויה, שאפשר להגדירה ככדור בריאות ומרץ, הופיעה בסדרה הקומית "שחר", בפינת סטנדאפ בתוכנית "אודטה", בתפקידי אורח בסדרות "שמש", "הפיג'מות" ובתוכניות אירוח. לדבריה, העצב והצחוק יושבים על אותו רגש, ולכן מי שיודע לצחוק הרבה גם בוכה הרבה.

נויה: "כשהתגרשתי רציתי לספר לכולם כמה אני מסכנה. הייתי מדברת עם כל קבצן שדפק בדלת. גם לגנן הערבי סיפרתי כמה אני מסכנה. אני מופיעה גם אם אני צרודה, חולה ויש לי חום או חס וחלילה באבל. חוויתי שבר גדול מאוד לאחר שאבא שלי, שהיה מחובר כל כך לחיי, נפטר מדום לב פתאומי. עדיין, עם כל הכאב והקושי, המשכתי הלאה. בורא עולם נתן לי במתנה אפשרות לעשות טוב לאנשים בלב ובנשמה וגם לעשות לעצמי טוב בלב ובנשמה".

כשהיא נשאלת מדוע בסטנדאפ בישראל יש פחות נשים מצחיקות מגברים, היא משיבה: "להצחיק נחשב לתכונה גברית יותר, ולכן לגברים זה לא דבר קל לראות אישה שמצחיקה. לי אין בעיה להופיע מול גברים, כי יש הרבה דברים שאני צריכה להגיד להם. כבר נמאס לי משאלות כמו: 'מותר לך?', 'אסור לך?'".

הקהל שפוגש את נויה בהופעות יוצא מוקסם. "אנשים אומרים לי אחרי הופעה: 'את פשוט כדור בריאות' ו'אני לא טיפוס שצוחק'. אני לא עושה סטנדאפ רגיל, אלא חיה את זה. כך למשל, אני מספרת בהופעה שאני קמה בלילה לילד או לשירותים אני דופקת את האצבע הקטנה במשקוף. האנשים בקהל ממש חיים איתי את הרגע הזה שבו אני חוטפת את המכה, מזדהים איתי ואפילו צועקים: 'איה' כשאני מקבלת מכה. בהופעות נוצרת דינימיקה ביני לבין הקהל, והוא עונה, צועק ומרגיש אותי. קיבלתי מתנה מהבורא וזה הפיקדון שאני מממשת.  מישהו מכוון אותי מלמעלה מה להגיד, מתי להגיד ולמי להגיד, ואני עושה את העבודה מהנשמה שלי ומכל הלב. כך נוצר נס כשכולם יושבים באולם עם עיניים בורקות, הנאה ובת צחוק".

החומרים למופעים שלה לקוחים מחייה, כולל מערכון 'קורע' מצחוק שבמהלכו היא שולפת מתוך ארגז חפצים מוזרים ולא מוכרים ובעזרתם מסבירה לקהל החילוני מה אסור ומה מותר לדתיים. היא מקפידה לכתוב על רגעים מצחיקים רבים מחייה ומחיי אנשים אחרים – בפנקס וגם בטלפון. "לפעמים אנשים מתקשרים אליי ואומרים: 'יש לי קטע'. כך למשל, כתבתי בפנקס שמאז שהבן שלי עבר טסט, הוא שואל אותי איפה אני ביום שלישי וביום רביעי, כי הוא רוצה ממני את הרכב. אז כתבתי שיש לזה פוטנציאל להיות מצחיק, כי זה בטוח זה קורה לאנשים רבים שהילד שלהם עובר טסט. בהופעה אני מספרת לקהל שמאז שהבן שלי עבר טסט יש לנו קשר יותר טוב, כי הוא מתעניין בי יותר וכל הזמן שואל אותי: 'אמא, איפה את היום?', 'איפה את מחר?'. כשהבן שלי היה קטן הוא כל הזמן איבד כיפות. בשלב מסוים התייאשתי ואמרתי לו: 'אני לא קונה לך כיפה חדשה. תלך ובטוח תמצא כיפות של אחרים'. הוא באמת מצא כיפות יותר יפות ממה שקניתי לו".

בימים אלו היא מקימה מרכז לפיתוח ההומור, שהיא שמה לה כמטרה לסייע לאנשים בעזרת חוש ההומור. במסגרת המרכז הייחודי היא תעביר קורסי סטנדאפ למתחילים, קורס סטנדאפ והומור לגיל השלישי, סדנאות לשימוש בהומור עבור מרצים. "אני רוצה לגרום לאנשים לחייך ולצחוק יותר ולראות את החיים מזווית ומפרשנות יותר הומוריסטית", היא אומרת בחיוך רחב.

קישור למערכון "גבר שחשוב לו, שקריטי לו, הוא לא דוחה":

לנויה מוכרת היטב את התחושה של להיות חצויה בין הדת לחילוניות, והיא מכירה את הצד החילוני, בדיוק כמו את הצד הדתי. "כשאת גדלה עם מסרים כפולים זה יוצר הרבה 'בלבלות' אבל גם חיבור לשני העולמות. אני מקבלת את כולם.ן באהבה וכל אחד יכול לחיות את חייו ולעשות את בחירותיו. אמונה זה סוג של כישרון. יש כאלה שאין להם חיבור רוחני כזה, אינם מבינים את הפורמט הזה ולא מבינים איך אפשר להאמין במשהו שלא רואים אותו, גם אם יש מסורת של אלפי שנים. כשהייתי קטנה הייתה אופציה להיות דתי או לא ותו לא, ואילו כיום יש הרבה אפשרויות וגוונים: נשים דתיות שלובשות מכנסיים ולפעמים עם קשת על השיער, וגברים עם כיפה שקופה שהם דתיים. כיום יש יותר פתיחות לכל הצדדים, ומרוב פתיחות זה הגיע לתופעת הלהט"ב שגם איתה מתמודד הציבור הדתי".

היא גדלה בכפר גנות והתחנכה במסגרות חינוך דתי ברמת גן. כבר בילדותה גילה בה אביה יואל שוסטר ז"ל את הכישרון לצחוק ולהצחיק, ובגיל 12 לימד אותה מערכון שהציג כשהיה ילד. היא הציגה את המערכון בפני חברתה הטובה ומשם בפני כל הכיתה כשהמורה לא הגיעה, בפני חניכי תנועת בני עקיבא ובתחרות כישרונות צעירים ברמת גן, שבה זכתה בגיל 14 במקום הראשון. "אבא שלי הרגיש שיש לי את זה ונתן לי את הכלים. מאז הבמה היא עבורי ביתי השני. כילדה אני זוכרת שבכל מקום צעקו לי: 'נויה לבמה'. כשיש לך שליחות וייעוד, החברה וכל מי שסביבך מכוון אותך לשם. אנחנו ההורים צריכים להיות עירניים לכך, לזהות את זה אצל ילדינו ולדעת שכל אחד מהם מוכשר במשהו ויש לו פיקדון לממש בעולם הזה".

לאחר שירותה הצבאי סיימה בהצלחה את החוג לתיאטרון ותיאטרון קהילתי באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה פגשה את שותפתה להופעות נורית הדר (כיום הדר גלרון), ושתיהן הפכו לצמד "נויה ונורית" והחלו להופיע יחד במופע "בידור כהלכה" שזכה להצלחה גדולה ולביקוש עצום. המופע פורץ הדרך של הבדרניות הראשונות במגזר הדתי עסק במערכת היחסים הרגישה בין דתיים לחילונים ובין דתיים לעצמם. לאחר שנים נפרדו דרכיהן וכל אחת המשיכה בדרך עצמאית.

נויה: "חנן גולדבלט ביים במופע זה את שתינו (הוא לא נגע בנו, הכל בסדר). לא כל בדרן הוא קומיקאי. אני מוקירה לו תודה על הכלים הראשונים שנתן לי ועל כך שלימד אותי להיות קומיקאית כבר בגיל 20. המופע נחשב אז לחדשני, והיינו הנשים הדתיות הראשונות שעולות על הבמה עם מערכונים שכוונו לעולם החילוני וגם לעולם הדתי. בשנים האחירונות היחס לדתיים השתפר. בינינו, לא כל כך אהבו אותנו בשנות ה-90 וה-2000. בשנת 1995, אחרי רצח רבין, נוצר איקס גדול תודעתי ותקשורתי על המגזר הדתי. בשנת 2005 התרחש פינוי גוש קטיף, וכך הטיימינג שלנו באותה תקופה לא היה מי יודע מה".

לדף הפייסבוק של הקומיקאית והסטנדאפיסטית נויה מנדל:
https://www.facebook.com/noyamendel

דילוג לתוכן