יומן מסע מתאילנד: הגיגים של אישה בת 55

"כשהגעתי לכאן, הכל נראה מושלם. חופים זהובים, מים כחולים, אנשים מחייכים."

אני כותבת את המילים האלו מחדר המלון שלי בתאילנד, בעיירה קטנה ליד הים. זה היה חלום ישן שלי – לטייל לבד, לגלות עולמות, להרגיש חופש אמיתי אחרי שנים של עבודה קשה וגידול הילדים. אבל האמת? זה לא מה שדמיינתי.

כשהגעתי לכאן, הכל נראה מושלם. חופים זהובים, מים כחולים, אנשים מחייכים. אבל אחרי כמה ימים הרגשתי שמשהו חסר. אני יושבת שעות במסעדות מקומיות, מוקפת באנשים, אבל מרגישה לבד. אני רואה קבוצות של מטיילים צוחקים יחד, ואני… מזמינה מנה אחת ובוהה בטלפון שלי כדי לא להיראות מוזרה.

אולי זה בגלל שהתרגלתי להיות מוקפת במשפחה או חברים. פתאום כל החלטה היא רק עליי – לאן ללכת, מה לאכול, איך לתכנן את היום. זה מעייף. ואין עם מי לחלוק את החוויות, את הרגעים המיוחדים שציפיתי להם כל כך.

הכי קשה היה היום שבו יצאתי לסיור באיים. חשבתי שזה יהיה כמו בתמונות – רק אני והטבע המדהים. אבל הייתי מוקפת בזוגות מאושרים ובחבורות חברים. ניסיתי לדבר עם כמה מהם, אבל הרגשתי לא שייכת. בלילה חזרתי לחדר, והדמעות פשוט ירדו מעצמן.

אני לא מתחרטת שבאתי. זה כן נתן לי תובנות חשובות. אבל בפעם הבאה? אני רוצה משהו אחר. אני רוצה להרגיש חלק ממשהו. להכיר נשים כמוני, לצחוק איתן, לחלוק חוויות. שמעתי על טיולים לנשים, וזה נראה לי הפתרון המושלם. אולי זה בדיוק מה שאני צריכה – קבוצה של נשים חזקות שמבינות אחת את השנייה.

בינתיים, אני ממשיכה לטייל ולנסות ליהנות. אבל אני כבר יודעת – בטיול הבא, אני לא אהיה לבד.

מוזמנות לקבוצת הפיסבוק: "טיולי נשים וחברות חדשות" – תוכלי להגשים חלומות ולטייל בעולם עם קבוצת חברות חדשות. https://www.facebook.com/groups/ishaisha

×
דילוג לתוכן