מאת: חגית רימון
היא קמה כל יום בבוקר אבל לאחרונה היא לא כל כך בטוחה שיש לה בשביל מה. כלומר, זה לא שהיא מתכננת להיעלם מהעולם או לעשות משהו קיצוני, אבל בכל זאת, אין לה את הדרייב הזה לקפוץ מהמיטה כמו פנתר ולהסתער על העולם. וזאת בייחוד בשבת. אבל לא בכל שבת. היא פקחה עין בשעה 8:09 בבוקר, ראשה כבד מהיין ששתתה אמש, באירוע שהיה דווקא די נחמד. היא חייכה בו כמה פעמים והיה לה די שמח.
ומה יש לעשות בשעה 8:09 ביום שבת? היא לא שאלה את עצמה אבל בכל זאת החליטה לקום מהמיטה. הכינה לה נס קפה. פעם שמעה מישהי שאמרה בסרטון בפיסבוק שנסקפה זה לנחמה, ומאז בהרבה פעמים שהיא מכינה לעצמה נס, היא נזכרת במשפט. והחיבור נראה לה נכון.
שבת בבוקר זה הזמן הכי פנוי שיש. אין בוס על הראש ואין יותר מידי מטלות. היא מגלה ערימת כלים בכיור ושוטפת אותם ומעבירה את חלקם למדיח. זה טוב לפעמים שיש מטלות בבית. מסיט אותך ממחשבות על ייעוד ומשמעות. הנס עשה לה נעים בבטן. והשעה רק 9:00 בבוקר. אז אחרי טיול בחוץ עם הכלבים עדיין נותר לה זמן פנוי. ובמקום להתענג עליו כרסמו בה כל מיני רגשות שליליים. ואיפה השימחה בלב איפה? אז היא הדליקה את היוטיוב על כל מיני שירים, הקשיבה לזמרת סזריה אבורה, קראה עליה בויקיפדיה ושאלה אם עצמה האם כדאי לה לנסוע לטייל בפורטוגל. עשתה חיפוש בגוגל כדי לראות תמונות מהמדינה הזאת ולא הגיעה להחלטה חד משמעית. מתפשטת בה הרגשה חמה כשהיא חושבת על המדינה הזאת, כנראה בגלל השירים בפורטוגזית, שנשמעת לה שפה נעימה לאוזן והשירים מלטפים לה את הלב. אז היא שמה ביוטיוב הופעה מלאה של סזריה וזה נשמע כל כך יפה. הפסנתרן ליטף את הקלידים והנגינה שלו הייתה רכה כמו קטיפה. גופה נע מצד לצד והיא הרגישה שליבה קצת מתרחב.
ומהי משמעות החיים? היא שאלה את עצמה. זו שאלה שרבים אוהבים להתפלסף עליה. ומה משנה המשמעות. בעצם, היא כן. כי אם אין לי למה לקום בבוקר, מה שווים החיים? הצלילים של הפסנתר והקול של סזריה נכנסו לאוזניה והתפשטו בגופה. אז בשביל מה לקום בבוקר? אולי בשביל לשתות נסקפה מהביל ולהקשיב לסזריה? זו גם תשובה. היא אמרה ויצא לה חיוך קטן.
