בצילום: מיקי קם ואודיה קורן בהצגה השותפה, תיאטרון הקאמרי, צילום אוהד רומנו
דרמה מפתיעה מאת ג'ן סילברמן – מחזאית, תסריטאית, משוררת וסופרת אמריקאית.
| תרגום: גור קורן | בימוי: שירילי דשא
השותפה – דואט מצחיק, שנון ונוגע ללב שכבש את הקהל בברודווי.
בהשתתפות השחקניות אודיה קורן ומיקי קם
מאת: חגית רימון
נתחיל בכך שזוהי דרמה די מצחיקה, על שתי נשים שנפגשות, וגורלן של שתיהן משתנה.
מיד כשקראתי שההצגה היא בכיכובן של אודיה קורן ומיקי קם – אמרתי לעצמי שבטוח שיהיה מעניין. ואכן כך היה!
אז על מה העלילה?
שרון היא פנסיונרית גרושה, בשנות השישים לחייה, שחיה בעיירה שכוחת אל בארה"ב. היא חובבת בישול, והבילוי האולטימטיבי מבחינתה הוא ערב מועדון הספר. היא קצת משעממת ומשועממת…
ביום בהיר אחד מופיעה בדירתה רובין, ניו-יורקית מעוררת עניין, לסבית, טבעונית, שמסתירה עבר פרוע…
הן נהיות שותפות לדירה. הקשר בין השתיים הולך ומתהדק, והדיאלוגים ביניהם כייפיים.
מיקי קם משחקת מצויין ומשכנע את הלסבית, והקטע שבו היא רוקדת על הבמה קורע… אודיה קורן משחקת את "החנונית", שעוברת תהליך בהצגה.
נהניתי בהצגה. השחקניות מצויינות. גם הבימוי.
יצויין שמה שקצת הפריע לי בהצגה הוא הפן המוסרי, שלכאורה נעדר ממנו. אני לא רוצה לעשות לכם ספויילרים… רק אומר שההצגה גרמה לי לרצות להתנסות בלעשן גראס 🙂
במאית ההצגה היא שירילי דשא, שעשתה עבודה מצויינת: "היינו שותפות ליצירה כשפענחנו יחד את הקשר העדין בין גיבורות כל כך שונות זו מזו, שהופכות מזרות לחברות. והייתה כאן עוד שותפות, כמעט סודית, ביני לבין שתי הדמויות – רובין ושרון. מצאתי את עצמי שותפה לכמיהה הגדולה שלהן: להתחיל מחדש."
בהצגה עולה השאלה האם ניתן למחוק את העבר ולהתחיל מחדש? שאלה טובה שרלוונטית בכל גיל.
עמוד ההצגה "השותפה" – תיאטרון הקאמרי
גור קורן תרגם את המחזה לעברית, ונשאל:
המחזה עוסק בהתחלה מחדש בגיל מבוגר. האם אתה מאמין שאף פעם לא מאוחר מדי להתחלה חדשה?
תשובה: אני חושב שאפשר להתחיל מחדש בכל גיל, אבל שיש דרך לעשות את זה. בעיניי, רובין לא בוחרת בדרך הנכונה: כדי להתחיל מחדש צריך להכיר בו, לקבל אותו, אפילו לחבק את החלקים הבעייתים שבו, ולעבד אותם…"
