בגיל 52, רחל הרגישה שהחיים חולפים על פניה במהירות. השנים חלפו בעבודה קשה, גידול ילדים, ומטלות הבית. היא התגרשה לפני שנים רבות, וטרם מצאה את אהבת חייה.
יום אחד היא מצאה את עצמה תוהה לאן נעלמה אותה אישה צעירה ונלהבת שהייתה פעם? זה היה הרגע בו החליטה רחל לשנות מסלול. להתלהב יותר. להתרגש…
היא החליטה להתחיל להעריך כל יום כאילו הוא מתנה יקרת ערך. בבוקר, במקום למהר ולצאת לעבודה, היא הייתה מתיישבת עם כוס קפה במרפסת, מתבוננת בזריחה ומודה על עוד יום. היא החלה לשים לב לפרטים הקטנים – ציוץ הציפורים, ריח הפרחים, חיוך של עובר אורח.
רחל פינתה זמן לתחביבים שאהבה בצעירותה ונזנחו עם השנים. היא חזרה לצייר בצבעי מים, והופתעה לגלות שהכישרון עדיין טמון בה. היא הצטרפה לחוג קרמיקה, ונהנתה מהמגע של החימר בידיה ומהיצירה החדשה.
היא הבינה שחברות חדשות יכולות להעשיר את חייה, ולכן החלה להיות פתוחה יותר להכיר אנשים ולצאת למפגשים. היא הצטרפה לקבוצת טיולים, ושם פגשה נשים מקסימות עם תחומי עניין משותפים. השיחות הקלילות, הצחוק המשותף והתמיכה ההדדית מילאו את ליבה בשמחה חדשה.
החלום הגדול ביותר של רחל היה תמיד לטייל בעולם. כשהילדים גדלו ועזבו את הבית, היא הרגישה שהגיע הזמן להגשים את החלום הזה. היא החלה לתכנן טיולים קטנים בהתחלה – סוף שבוע בעיר אירופאית, טיול טבע בארץ אחרת, טיול נשים ליעדים מרתקים.. . כל נסיעה הייתה עבורה הרפתקה מרגשת, הזדמנות לחוות תרבויות חדשות, לראות נופים עוצרי נשימה ולפגוש אנשים מעניינים.
בכל מקום אליו הגיעה, רחל אספה זיכרונות יקרים. היא עמדה נפעמת מול מגדל אייפל הנוצץ בלילה, טעמה פסטה אותנטית ברחובות רומא, התפעלה מהטבע הפראי בפארק לאומי באפריקה, וחשה רוח מדברית נעימה על פניה במזרח הרחוק.
רחל לא הפסיקה ללמוד ולצמוח. היא קראה ספרים, השתתפה בהרצאות, וגילתה עולמות תוכן חדשים. היא הבינה שהגיל הוא רק מספר, ושהחיים מלאים באפשרויות בלתי מוגבלות אם רק פותחים את הלב והראש אליהן.
בגיל 55, רחל כבר לא הייתה אותה אישה שהביטה בעבר במראה בתהייה. כעת היא אישה מלאת חיים, שמחה, מסופקת ומאושרת. היא למדה שהאושר לא תלוי בגיל או בנסיבות, אלא בהחלטה פשוטה – לבחור בחיים, להוקיר כל רגע, ולמלא אותם בחוויות משמעותיות. והכי חשוב, היא הבינה שהמסע הזה רק התחיל…
הצטרפו לקבוצת הפיסבוק: "טיולי נשים וחברות חדשות"
