לימור פרירא: "אני מייצגת את קולם המושתק של הנפגעים והנפגעות"

ראיון עם לימור פרירא, האחראית על צוות המתעדות ואיסוף עדויות הנפגעים מהחיסון לקורונה בישראל, במסגרת "ועדת החקירה האזרחית". 
צוות המתעדות אחראי על דיווח וניטור פניות הציבור, כמו גם תמיכה וליווי של הנפגעים.
ללימור פרירא תואר שני במנהל הציבורי, עבדה 16 שנה בניהול תחום כלכלי במחלקת משאבי אנוש בחברות הייטק בינלאומיות, כיום אשת עסקים עצמאית.

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

ספרי על עצמך, מי את?

אני, לימור פרירא, ראש צוות מתעדות תופעות הלוואי ונזקי החיסון לקורונה בוועדת החקירה האזרחית.

אני אמא לשלוש בנות ומשמשת גם כמשפחה מארחת לנערה שגדלה בפנימייה.

במשך 16 שנים, עבדתי בחברות הייטק בינלאומיות. ניהלתי תחום כלכלי במחלקת משאבי האנוש. במסגרת תפקידי, ניהלתי מערכות נתונים גדולות וניתחתי מגמות שוק. כיום יש לי עסק עצמאי בתחום הסחר הבינלאומי.

איך הפכת לדמות משמעותית בהקשר של התנגדות לחיסון הקורונה?

מעולם לא התנגדתי לחיסונים. בנותיי ואני מחוסנות בכל חיסוני השגרה. לרגע לא פקפקתי בכוונות האחיות של טיפת חלב ולא חשבתי שיהיה רגע בחיי שבו אצטרך להשקיע בכך מחשבה. ובכן, למרבה הצער, הרגע הזה הגיע בחודש אוקטובר 2020 לאחר שניתן אישור מאוד מהיר לתרכיב חדש וניסיוני ובטכנולוגיה חדשה (MRNA), החלטתי לבדוק את הדברים לעומקם. כיוון שניתוח נתונים איננו נושא זר לי, חקרתי, התעמקתי בנתונים, עברתי על מסמכים רבים, שמעתי מומחים ורופאים ונדלקה לי נורה אדומה לגבי בטיחות החיסון. הבנתי שמדובר בתכשיר נסיוני שקיבל היתר לשימוש בחירום ושנמצא בשלב קליני של מחקר שיסתיים ב 2023 ושפורסמה לגביו ע"י פייזר וה – FDA רשימה ארוכה של תופעות לוואי קשות אפשריות. תופעות אלו היו אמורות להיות מנוטרות ומדווחות לציבור. הרי על בסיס זה ניתן ההיתר לשימוש בחירום.

למרות עיסוקיי הרבים והמשפחתיים, לא הצלחתי שלא להישאב לכל הסיפור הזה. מאז תחילת מתן החיסונים בישראל בחודש דצמבר 2020, התחלתי לתעד את נפגעי חיסון הקורונה ואני מרכזת מאגר נתונים/מידע, יחד עם צוות מסור ונפלא של 10 מתנדבות שפועלות לילות כימים. ביניהן רופאות, פסיכולוגית, עובדות סוציאליות ואשה שעבדה שנים רבות בתעשיית הפארמה ועיסוקה היה ניטור תופעות לוואי.

האם זהו תפקיד בשכר? מי מממן אותך ואת הגוף אותו את מייצגת (מהו?), ומי הם שותפייך בגוף הנ"ל?

וועדת החקירה האזרחית הוקמה בפברואר 2021 ע"י אזרחים מדיסציפלינות שונות. ביניהם רופאים, מומחים, עורכי דין. אחת ממטרות הוועדה הייתה לעודד אנשים לדווח על תופעות לוואי מהחיסון לאחר שהבנו שאין כוונה למשרד הבריאות לנטר תופעות לוואי ולדווח לציבור. מעבר לעבודת התיעוד, אנחנו מפרסמים דוחות וטבלאות תופעות לוואי לתועלת הציבור. הצוות המשפטי עוסק בפגיעה בזכויות אדם ובהגשת בגצים. כולנו פועלים בהתנדבות מלאה וללא שום תמורה.

האם את חוששת לפרסם את מה שאת כותבת? האם איימו עלייך?

מעולם לא חששתי. אני לא האישיו. אני מייצגת את קולם המושתק של הנפגעים והנפגעות. לשמחתי גם לא אוימתי. 

מהי המטרה שלך?

החל מחודש דצמבר 2020 כשהחלו לחסן, הצטרפתי לקבוצות נפגעי חיסון שקמו כפטריות אחרי הגשם. הבנתי שהפגיעות הן בכל מערכות הגוף. הבנתי גם שיש השתקה גדולה סביב זה וצנזורה. פייסבוק סגרה קבוצות נפגעים. מחקה פוסטים ותגובות. גם התקשורת לא דיווחה.

המטרה המרכזית שלי הייתה לחשוף את היקף הפגיעות של תופעות הלוואי מהחיסון ולהשמיע את קולם של הנפגעים מהחיסון, שבתמימות חשבו שהמערכת תסייע להם כשתשמע על פגיעתם.

איך מגיעים אלייך הנתונים? האם הם עוברים בדיקה או אימות?

הדיווחים אלינו מתקבלים באמצעות טופס דיווח שנמצא באתר הוועדה האזרחית, באמצעות מייל הוועדה ומטלפונים שאנחנו מקבלות מנפגעים. הרוב הגדול של הדיווחים הוא של אנשים שישבו וטרחו לכתוב לנו או להתקשר. חלק קטן יותר מהדיווחים, הוא של אנשים שדיווחו בעמוד הפייסבוק שלהם או בקבוצות נפגעים, ולאחר שאומת שאכן מדובר בפרופיל אדם אמיתי, עם תמונה ושם מלא ועם חשבון פעיל.

ברשותנו תיעוד של אלפי עדויות. שוחחנו באופן אישי עם רבים מהנפגעות והנפגעים. יש בידינו גם מסמכים רפואיים תומכים.

באיזו דרך לדעתך צריך לנהל את סוגיית הקורונה? סגרים? בדיקות? הדבקות טבעיות בלי לעשות דבר? מסיכות? מהי עמדתך בנושאים הנ"ל?

כאשר בודקים את נתוני המדינות שבהן שיעור ההתחסנות נמוך מאוד (אפריקה, מצרים, ירדן, עזה, הודו ועוד), מדינות בהן אין כמעט הגבלות ולא שומרים על ריחוק חברתי ומסכות, רואים שגלי הקורונה הם מאוד קטנים. המדינות האלה כבר כמעט ללא קורונה. בתי החולים לא קורסים אין שם תמותה עודפת או תחלואת קורונה קשה. המודל של שבדיה גם תומך בזה.

לדעתי היו צריכים לשמור על המבוגרים במשך כמה חודשים ולתת לצעירים להדבק ולהחלים. זה היה יוצר חסינות עדר. אין לי ספק שלו פעלנו כך, היינו היום במקום אחר.

אני סבורה גם שבעזרת תרופות יעילות ובטוחות כמו האיוורמקטין, שהוכחה כיעילה אך נחסמה לשימוש בישראל ובעוד מדינות מערביות, ובאמצעות טיפול בפרוטוקול ויטמינים, רבים מהחולים היו עוברים את הקורונה בקלות.

האם יש לך יידע רפואי או הכשרה רפואית כלשהי?

לא, אבל אני מוקפת ברופאים תומכים מכל התחומים. בצוות שלי יש רופאות. רופאה עוברת על כל הדיווחים ועל המסמכים הרפואיים. הפגיעות הן בכל מערכות הגוף. כשמדובר באלפי עדויות ניתן לזהות דפוסים ומגמות. זו המומחיות שלי. הסיפורים והעדויות חוזרים על עצמם. ידעתי לסמן תופעות ומגמות שרק לאחר 3 חודשים התחילו להתפרסם בכתבי עת רפואיים. בנוסף, אני קוראת, חוקרת ולומדת הרבה על הנושא.

מה דעתך על משרד הבריאות והעומד בראשו? ובכלל על הצוות המנהל את הנושא בשנתיים האחרונות ובפרט כעת?

שלא בטובתנו הפכנו להיות הפה והאוזניים לעשרות נפגעים שפונים אלינו מידי יום. אנחנו גם מחליפים את המערכת המהימנה והשקופה שמשרד הבריאות היה אמור לספק – אין מערכת כזאת למעשה ורופאים מדווחים שהיא מסורבלת כל כך שכלל לא ניתן לדווח בלי להתייאש. נדמה לנו שנטל ההוכחה הוא על הגוף שהחליט להחדיר חומר חדש באופן המוני וחסר תקדים, גם לאוכלוסיות שאינן בסיכון להיפגע מקורונה. על משרד הבריאות, לא על האזרחים, להוכיח ובאופן חד משמעי שאין קשר בין תופעות לוואי חמורות שחלקן מסתיימות במוות לבין מתן הזרקת החיסון. נראה שמערכת שלמה מגוייסת להשתקת תופעות הלוואי ונתונים השוואתיים.

התחושה שנוצרה אצלנו, לאחר ששמענו אלפי דיווחים, היא שהרופאים עומדים חסרי אונים מול תלונות של נפגעים. הרושם הוא שהם עומדים בפני משהו שהם לא מכירים. סימפטומים שמשתנים, כאבים שנודדים ממקום למקום, בדיקות שיוצאות לכאורה בסדר ולא יודעים איזו אבחנה לתת… כאילו שמה שעולה מדברי הנפגעים זו תחושה של התמודדות עם משהו לא ידוע, משהו שגם הרופאים לא הכירו עד היום, משהו שייקח עוד זמן להבין מהו.. המון מסתובבים חודשים בלי אבחנה! הרופאים לא יודעים לאבחן את אוסף הסימפטומים שהם רואים.

למשרד הבריאות יש את היכולת המחשובית וניתוח הנתונים לנטר עליה בתחלואה ומקרה מוות. לכל מחלה ולכל מוות יש קוד. ניתן בקלות להשוות את רמות התחלואה באוכלוסיה לפני ואחרי מתן החיסונים. קיימת קבוצת ביקורת של אותם אלו שלא חוסנו. מטעמים השמורים עם משרד הבריאות הדבר לא נעשה. מכל מקום, זה לא מפורסם.

על השאלות הבאות לא קיבלנו תשובות ממשרד הבריאות:

• מה שיעור התחלואה והתמותה מאירועים לבביים ונוירולוגים, מחלות אוטואימוניות, מחלות    אונקולוגיות, הפלות ולידות שקטות, השנה ובהשוואה לשנה שעברה?
• מתוך התחלואה והתמותה בקטגוריות הנ"ל, כמה התחסנו וכמה לא? ממוין לפי קבוצת הגיל ומנורמל.
• מתוך קבוצת המחוסנים, כמה זמן לאחר המנה האחרונה שקיבלו, האירוע הרפואי התרחש?
• מה שיעור התפוסה במחלקות הנוירולוגיה, הלב והאונקולוגיה, ביחס לשנה שעברה? כמה מהמאושפזים באחוזים, היו מחוסנים במנה אחת, שתיים או שלוש?

שאלות נוספות שהתעוררו אצל צוות המתעדות הן שאלות שהיינו מצפים שמשרד הבריאות יתחיל לשאול ולחקור: למה בסופו של דבר הוחלט שמחסנים אנשים שחלו בקורונה? האם הם סובלים מפגיעות שונות ואולי חמורות יותר מהחיסון? ומה לגבי נשים בהיריון שבהתחלה אמרו שלא יחסנו ואז פתאום כן והרי זו קבוצה שאף פעם לא ממהרים לנסות עליה חומרים חדשים. ומה לגבי אנשים עם רקע של אלרגיות שונות, הרי גם הם בהתחלה הוחרגו ואז פתאום אמרו שזה בסדר לחסן. אולי הם באמת פגיעים יותר? אצלנו התקבל הרושם שכן…זה לא שווה בדיקה?

מה דעתך על כל הוריאנטים שמדברים עליהם חדשות לבקרים? הנה החדש למשל אמיקרון

וריאנטים תמיד היו ותמיד יהיו. לכל הווירוסים. זה טבעם. לא ניתן להלחם בווריאנט באמצעות חיסון, אלא באמצעות מערכת חיסונית חזקה וטובה. הנסיון להלחם בוריאנט באמצעות חיסונים, יגרום לכך שהמערכת החיסונית תלך ותחלש ושאנשים יהיו תלויים בחיסון אחת לכמה חודשים.

מהיכן מגיע המידע שיש ברשותכם? האם גם רופאים פונים אליכם? האם יש אוירה של פחד, או של שיתוף פתוח בנתונים ודיווחים?

מעבר לנפגעים או קרובי המשפחה שמדווחים, גם אנשי צוות רפואי מדווחים לנו. לצערנו, רובם מדווחים לנו בסתר כי הם פוחדים מידה הארוכה של המערכת ומכך שיתנכלו להם במקומות העבודה שלהם.

יש המאמינים שהקורונה הינו סוג של שפעת, ואשר הומצאה כמשהו עולמי מתוכנן, במטרה לשלוט על האזרחים. האם זה נראה לך הגיוני? מהי לדעתך האמת? ואיך ייתכן שבמדינות רבות בעולם קורים דברים די דומים אופן הפחדת האזרחים דומה?

הקורונה היא וירוס ממשפחת השפעת. לפי הנתונים הרשמיים היא פוגעת בעיקר בקשישים. גם השפעת אגב. בשנת 2020 נפטרו 3400 איש מקורונה. ממוצע גיל הנפטרים היה 80. בשנת 2020, שנת המגפה, לא הייתה תמותה עודפת.

כמחלימה מקורונה וכך גם רבים מחברי, אני יכולה להגיד שאם מתחילים בטיפול מיד בסמוך להופעת הסימפטומים, עוברים את הקורונה בצורה קלה. כמובן שאסור לזלזל. כשחליתי, התקשר אלי הרופא, אפידמיולוג ונציגה מהעירייה. ההנחיה היחידה שקיבלתי הייתה, שאם המצב מדרדר שאפנה למיון. לא ניתנה לי שום המלצה לטיפול וחבל. חבל שלא מיידעים את הציבור שיש טיפול יעיל ומקל. כשהמצב מדרדר עקב טיפול לקוי ומגיעים לבית חולים, זה כבר מאוחר מידי.

אני לא יודעת אם הקורונה הונדסה במעבדה או שיצאה מעטלף, הכפיה וההפרה של קוד נירנברג היא חמורה ביותר, ובפרט שמדובר בתכשיר נסיוני שאושר במהירות בזק וקיבל היתר לשימוש בחירום ועדיין נמצא בשלב קליני של המחקר. שיטות ההפחדה במדיה תוך הצגת צד אחד ומגמתי, השתקת רופאים ומומחים בעלי דעות שונות, חסימת האפשרות למתן תרופות זולות ויעילות, כפיית החיסונים והדרכון הירוק, השתקת נפגעי החיסון ותופעות הלוואי – כל אלו בהחלט מעלים תהיות. האמת נעדרת.

מהן התובנות שלך מעבודתך ומאיסוף העדויות?

הלוואי שהייתי יכולה להעביר לכם את תחושת חוסר האונים והכאב שעולה בי בכל פעם כשהנפגעים פונים אלינו בסבלם. עם חלקם אני שומרת על קשר אישי. רבים מדווחים על תופעות לוואי קשות שלא חלפו גם לאחר חודשים רבים מאז מתן החיסון. לא די בכך שהם סובלים הם גם מרגישים שהם נלחמים בטחנות רוח. שממררים להם את החיים. שמכחישים כל קשר. שמתנערים מהם בתגובות מזלזלות כמו "אתם היסטריים" או "טפלו בחרדה שלכם". במעל ל-95% מהדיווחים, התגובה הנפוצה של הרופאים היא שאין קשר לחיסון. במקרים בהם היו אשפוזים, בסיכומי האשפוז עובדה זו לא מתועדת, למרות שהשאלה הראשונה שנשאלת בקבלה למיון היא האם התחסנת ומתי ולמרות ההתעקשות של הנפגעים שהתופעות החלו ממש בסמוך לקבלת החיסון. התחושה היא שמערכת שלמה גויסה לעודד את מתן החיסונים ומנגד קיימת הסתרה והשתקה של נתונים תוך התעלמות מסמיכות הזמנים של הופעת הבעיות הרפואיות למתן החיסונים.

מעבר לפגיעה הקשה ולכאב של הנפגעים, מדובר בתחושה גדולה של בושה, של רגשות אשמה, של אכזבה. של נטישה. במצב כזה, מעטים מוצאים כוח גם לצאת ולהיאבק. לצערי הרב, הנפגעים פונים לוועדה פשוט כי אין להם למי לפנות.

יש לך תחזית או השערה מה עומד לקרות בקרוב בהקשר של הקורונה והחיסונים? לדעתך ניפטר בקרוב מהדבר הזה?

להערכתי, ככל שימשיכו לחסן, יהיו וריאנטים יותר אלימים בשל העומס החיסוני, וזה לא יגמר לעולם. מצד שני, רוב הציבור מבין שמשהו לא תקין. למנה שלישית ניגשו 4 מליון איש. 2.2 מליון פחות מאלו שניגשו למנה הראשונה. אנחנו רואים שאין הענות לחיסון הילדים וזה לא במקרה. להערכתי גם לא תהיה היענות לקבלת המנה הרביעית. יתכן שבעקבות כך, רמת הלחץ וההפחדה שהמדינה מפעילה יעלו. כך גם הזעם הציבורי שהולך וגדל.

מי מוזמן לפנות אליכם, ולאן לפנות?

כל מי שנפגע מחיסון הקורונה או בן משפחתו. אנחנו מאמינים לכולם ויש לנו מאגר נתונים מספיק גדול שמצביע על קשר נסיבתי. מוצאים אותנו בגוגל "וועדת החקירה האזרחית". באתר ישנו טופס דיווח.

לדעתך יש השפעה של העבודה שאת עושה? מרגישה שינוי כלשהו?

בהחלט. האמת כבר בחוץ ולא ניתן להתכחש. ישנה התעוררות ציבורית גדולה מאוד. כל נושא תופעות הלוואי המושתקות עלה למודעות. עוד ועוד נפגעים כבר לא מוכנים לשתוק. בעצם ההרגשה שהם לא לבד, זה נותן להם כוח.

מה דעתך על חיסוני ילדים? ובמה מגובה דעתך?

לחיסון הילדים אין היענות וזה היה צפוי. כשיש כל כך הרבה נפגעים, אנשים מבינים ועוצרים. חיסון ילדים בתרכיב נסיוני הוא אסון. מעבר לפגיעות טווח קצר שקיימות, אין לדעת מה תהיינה ההשפעות לטווח הבינוני והארוך.

מישהו יודע להגיד בוודאות שזה לא יזיק להם? שילדים לא ילקו בליבם? שלא יהיו בעיות של פוריות בעתיד? או בכלל תופעות ארוכות טווח?
הקורונה היא לא מחלת ילדים. למה לסכן אותם?

מהו החלום שלך?

החלום שלי הוא שתהיה פה חברה מתוקנת ובריאה. שנבחרי הציבור ישרתו את העם ולא להפך. משהו בשיטה הנוכחית לא עובד וצריך לתקן את זה. אני חושבת שההנהגה צריכה להיות מורכבת מאנשים בעלי תכונות אופי של חמלה, ענווה ויושרה. יש פער עצום בין ההבטחות והדיבורים של נבחרי הציבור, לבין המעשים בפועל. יש נתק של ממש בין נבחרי הציבור והעם. החלום שלי הוא שאיפה גבוהה מאוד שחברה מתוקנת תתקיים עוד בימי חיי.

לימור פרירא – נאום בהפגנת 50,000 נשים למען ילדי ישראל | 9/11/21 | גן הורדים בירושלים